החלטה בתיק ת"א 10394-07-13

1.      האם שני בעלי מניות "יריבים", שמכוח הסכם פשרה הופכים לניצעים באותה עסקה, נחשבים "מחזיקים ביחד" לצורך עסקאות בעלי עניין.  

השתלשלות העניינים

2.      ביום 1.7.2013 פרסמה המשיבה, קפיטל פוינט בע"מ (להלן: " החברה"), דוח מיידי ובו גילתה כי התקשרה עם חמישה ניצעים בהסכמי הקצאה פרטית. על פי הדיווח יוקצו המניות לחמישה ניצעים, אשר אחד מהם הוא מר שיר רויכמן (להלן: " הניצעים" ו-" רויכמן" בהתאמה), מי שעובר להקצאה החזיק בכ-15% מהונה המונפק והנפרע של החברה.

תמורת ההקצאה, המהווה 19.94% מהונה המונפק והנפרע של החברה לפני ההקצאה, בהנחה שגם האופציות הכלולות בהצעה תמומשנה, יכנסו לקופת החברה כ-3.3 מיליון ש"ח.

3.      המבקשים, מר דני מגן וחברה שנמצאת בבעלותו המלאה (להלן ביחד: " מגן"), הפכו להיות בעלי עניין בחברה ביום 20.6.2013, ומחזיקים כ-19.3% מהונה המונפק והנפרע של החברה.

4.      למחרת הדיווח שפרסמה החברה אודות ההקצאה הפרטית, פנה מגן במכתב לחברה ולחברי הדירקטוריון. במכתבו טען מגן שההקצאה לא נועדה להטיב עם החברה, אלא רק לבצר את מעמדו של רויכמן כבעל המניות הגדול בחברה ובעל השליטה בה דה-פקטו. על מנת לבסס את טיעוניו, הצביע מגן, בין היתר, על העובדות הבאות:

                                 א.         ההקצאה בוצעה שלא בתנאי שוק. כך למשל, המניות הוצאו לניצעים במחיר של 57 אג' למניה, כאשר במועד קבלת ההחלטה על ההקצאה נסחרו מניות החברה במחיר שוק של 70.4 אג'.

                                  ב.         בקופת החברה כ-20 מיליון ש"ח, ודירקטוריון החברה קיבל החלטה ביום 26.5.2013 לפיה לא יגויסו כספים נוספים, אלא בתנאים שנקבעו, ואלו טרם התממשו.

                                  ג.          החברה החליטה להקצות 19.94% מהון מניותיה הרשום והמונפק, באופן שלא יהווה "הצעה פרטית מהותית" כהגדרתה בחוק החברות, המחייבת אישור האסיפה הכללית של החברה.

                                  ד.         בחיפושה אחר משקיעים להקצאה הפרטית, החברה לא מצאה לנכון לפנות למגן, בעל המניות הגדול בחברה, אשר רק לאחרונה השקיע סכומי כסף משמעותיים בחברה והביע נכונות להמשיך ולהשקיע בה.

5.      במכתבו דרש מגן, בין היתר, כי החברה תימנע מביצוע ההקצאה עד לאחר שתאושר על ידי אסיפת בעלי המניות של החברה, וכן לאפשר לו להשתתף בהקצאה או לבצע השקעה בתנאים זהים להקצאה המדווחת.   

6.      לאחר שביום 3.7.2013 החברה השיבה למגן שמכתבו התקבל והועבר לטיפול יועציה המשפטיים, הגיש מגן ביום 4.7.2013 את הבקשה לצו מניעה שבכותרת תיק זה (להלן: " הבקשה"). בבקשה, עתר המבקש שבית המשפט יורה לחברה כי תימנע מהקצאת המניות לרויכמן ויתר הניצעים ולחלופין, להורות לחברה לא לבצע דיס-פוזיציה בהונה עד לקיום דיון בבקשה.

7.      בתגובתה לבקשה מיום 11.7.2013 דחתה המשיבה את הנטען בבקשה. לטענתה, ההקצאה הפרטית המתוארת לעיל נועדה לשרת צרכים מידיים של החברה במזומן, ובוצעה בתום לב לטובת החברה. בקליפת אגוז:

                                 א.         החברה היא חברת אחזקות המחזיקה בכ-30 חברות, ביניהן חברות הזנק וכן השקעה בתחום חיפושי הנפט והגז. לטענת החברה, החזקה בחברות הזנק מחייבת השקעה נוספת מידי פעם, שכן הן זקוקות למימון נוסף באופן תדיר. אשר להשקעת החברה בחיפושי גז ונפט, החברה הסבירה כי בתחילת אוגוסט צפויות להתקבל תוצאות קידוח בו היא מושקעת, וחשוב לה לגייס כספים בטרם מתקבלות התוצאות, שעלול להיות בהן כדי להוריד מנכונות משקיעים להשקיע בחברה.

                                  ב.         החברה החלה בהכנות לגיוס הון, עוד בטרם הפך מגן לבעל עניין בחברה. החברה נמנעה מביצוע גיוס ההון הנוסף באמצעות תשקיף מדף, מכיוון שעל פי תשקיף המדף הקיים לא ניתן היה לגייס את הסכומים הדרושים. בנוסף נטען, כי סירובו של מגן לחתום על "התחייבות להימנעות מעשיית הסדרים", מונעת את תיקון התשקיף הנדרש על מנת לבצע הצעת מדף שתתאם את צרכי החברה.

                                  ג.          החברה היא זו שיזמה את הליך גיוס ההון, ואכן הקפידה שלא להקצות יותר מ-20% מהון מניותיה, על מנת שלא להזדקק לאישור האסיפה הכללית, בשל הצורך בגיוס הון מהיר. לטענתה, פנתה החברה למספר משקיעים פוטנציאליים, ומעת שהתברר כי הסכום שביקשה לגייס גויס במלואו, חדלה החברה לחפש משקיעים נוספים.

                                  ד.         לפי האמור בתגובה, מחיר ההקצאה נקבע במשא ומתן אותו ניהל מול החברה מר דרור עצמון (להלן: " עצמון"), אחד הניצעים. לפי האמור בבקשה, לרויכמן לא היה חלק ישיר במו"מ שנוהל בנוגע למחיר ההקצאה, והוא אף לא היה מעוניין להשתתף בהקצאה מלכתחילה, אך שינה את דעתו בהמשך.

                                 ה.         אשר לרויכמן, נטען כי הוא אינו בעל שליטה בחברה, ולמעשה לחברה אין בעל שליטה. רויכמן לא מכהן כדירקטור, אינו נושא משרה, ואינו מתערב בניהול החברה. הוא משמש כיועץ לחברה בלבד, ללא שכר, ביוזמת הנהלת החברה. מאז הפך לבעל עניין בחברה, בחודש מאי 2012, רויכמן לא ביקש מעולם למנות מי מטעמו כדירקטור או מנהל בחברה. 

                                  ו.          מחיר ההקצאה היה הוגן בנסיבות העניין, שכן ניירות הערך המוצעים נושאים הגבלות מסחר, ועל כן, סביר כי יימכרו במחיר הנמוך ממחיר השוק שלהם.